האם בגידה היא עילה לאובדן זכויות ברכוש המשותף?

בגץ "האישה הבוגדת" -האם בגידה היא עילה לאובדן זכויות ברכוש המשותף?

לאחרונה שמענו על מקרה בו בעל הגיש תביעת גירושין כנגד אשתו, לאחר 30 שנות נישואין, בטענה כי יש לשלול מאשתו את זכויותיה בבית של השניים, לאחר שבגדה בו במשך כמה חודשים.

הבית היה רכושו הפרטי של הבעל, נבנה על מגרש שקיבל בירושה ונרשם על שמו בלבד. האישה רכשה זכויות בבית מכוח הלכת השיתוף, וכוונת השיתוף של הבעל נלמדה, בין היתר, משיפוץ שערכו השניים בבית ומאמירות שונות של הבעל לאורך השנים. טענתו של הבעל הייתה כי מכיוון שאישתו בגדה בו, היא איבדה כל זכות בנכס.

"הגלגול" הראשון היה בבית הדין הרבני שפסק לטובת האישה. מאוחר יותר התהפכה ההחלטה בביה"ד הרבני הגדול. תחילה, בג"ץ אמנם  קיבל באופן מפתיע את עמדת בית הדין הרבני הגדול, אך בדיון הנוסף חזר בו והפך את החלטתו.

השאלה מי אשם לא חשובה-בענייני רכושיים על בית הדין הרבני לפסוק לפי הדין האזרחי. 

חשוב לציין כי על-פי הלכת שיתוף הנכסים ועל פי חוק יחסי ממון, במועד סיום הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית השווי של כלל הנכסים שלהם, מלבד מנכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או נכסים שהם קיבלו במתנה או בירושה במהלך חיי הנישואין המשותפים. במקרה זה קיבל אמנם הבעל את המגרש שעליו נבנה הבית לפני הנישואין. אולם,  על פי הלכת השיתוף שהתפתחה בפסיקה, ניתן להתגבר על חוק יחסי ממון אם מוכיחים כוונת שיתוף של בני הזוג בנכס. על פי פסק הדין של בג"ץ, שופטי הרוב מדגישים כי הוכחת הנטל ההוכחה לשיתוף היא "קלה כנוצה".

בפסק הדין נקבע כי במקרה זה הוכחה כוונת השיתוף לאורך חיי הנישואין של השניים. לשאלה מי אשם בפירוק הנישואין אין חשיבות בעת חלוקת הרכוש, והיא לא צריכה להוות שיקול של בית המשפט. 

על פי בג"ץ, אי נאמנות מינית אינה מהווה נסיבה שיש בכוחה לשלול זכויות ברכוש המשותף. עם זאת, צויין כי במקרי קיצון של בגידה מתמשכת, מקרים שבהם כל הקשר מבוסס על בגידה ורמייה ניתן להניח כי בן הזוג הנבגד לא היה מסכים לשתף את הנכס עם בן הזוג האחר. כלומר, בנסיבות חריגות ניתן לקבוע כי לא היתה כוונת שיתוף.

לסיכום, נראה כי תוצאת פסק הדין אכן נכונה וראויה מבחינה משפטית. למעשה בית המשפט העליון החזיר את הסדר על כנו.

שלושה דברים חשובים-

1. אשמה בפירוק הנישואין, לרבות בשל בגידה, לא רלוונטית לעניין חלוקת הרכוש.

2. מה שניתן על ידי מי מבני הזוג (גם כחלק מכוונת שיתוף ללא רישום) לא יילקח ממקבל המתנה.

3. כדי להוכיח כוונת שיתוף בדירת מגורים, צריך רק הוכחה קלה ביותר של כוונת שיתוף בדירה.  דבר המותיר שיקול דעת רחב לשופטי בתי המשפט למשפחה להיות "בוחני כליות ולב" ולהתחקות בדיעבד אחרי כוונות צדדים.

משרדי עומד לרשותכם בכל עת 050-8572884